<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' סוטה וקנס פ"ד</h1>
<h2>דף כט.</h2>
ובכל זמן בשלשה דיינין. מצות עשה מן התורה לקנוס האונס ומפתה (עד) [על] ששכב עם נערה בתולה משקל חמשים סלעים של כסף מזקק, בין יש לה אב או אין לה, אם בא עליה כדרכה, ואין צריך התראה. ואם בעלה תוך שלש שנים, כיון שאין ביאתה ביאה, או משבגרה או בעל ממאנת ואיילונית, שוטה וחרשת [ו]מי שיצא שם רע עליה [בילדותה] והעידו שתבעה לזנות עמה ומתגרשת מן הנשואין, אפילו היא נערה בתולה, וגיורת ושבויה ומשוחררת שנתגיירו ונשתחררו ונפדו מבת שלש שנים ויום אחד ומעלה שהן כבעולות, או היא מחייבי מיתות בית דין עליו, כגון בתו וכלתו, אפילו לא התרו בו, הואיל וכל חייבי מיתות בית דין פטורים מתשלומין אפילו שוגג כדנפקא לן [ל"ח ע"ב] ממכה בהמה שלא חלק בין שוגג למזיד, או בעל ומתה קודם העמדה בדין, הואיל ובענן לאבי הנערה וליכא כי אם לאבי המתה, או היא מחייבי כרתות עליו כאחותו או נדה, מחייבי לאוין והתרו בו ד[ה]שתא לוקה ואין אדם לוקה ומשלם, בכל אלה פטור מקנס. והמתגרשת מהארוסין, נאנסה יש לה קנס ולעצמה, נתפתתה אין לה קנס. וגיורת ושבויה ומשוחררת שנתגיירה ונפדית ונשתחררה מב(ע)ת שלש שנים ולמטה, או היתה חייבי לאוין וכרתות ולא התרו בו דלא לוקה, או היא חייבי עשה או שנייה שאסורה מדרבנן ואפילו התרו בכל אלה משלם קנס.
<h2>דף לו:</h2>
ובכל זמן בשלשה דיינין. מצות עשה מן התורה לקנוס האונס ומפתה (עד) [על] ששכב עם נערה בתולה משקל חמשים סלעים של כסף מזקק, בין יש לה אב או אין לה, אם בא עליה כדרכה, ואין צריך התראה. ואם בעלה תוך שלש שנים, כיון שאין ביאתה ביאה, או משבגרה או בעל ממאנת ואיילונית, שוטה וחרשת [ו]מי שיצא שם רע עליה [בילדותה] והעידו שתבעה לזנות עמה ומתגרשת מן הנשואין, אפילו היא נערה בתולה, וגיורת ושבויה ומשוחררת שנתגיירו ונשתחררו ונפדו מבת שלש שנים ויום אחד ומעלה שהן כבעולות, או היא מחייבי מיתות בית דין עליו, כגון בתו וכלתו, אפילו לא התרו בו, הואיל וכל חייבי מיתות בית דין פטורים מתשלומין אפילו שוגג כדנפקא לן [ל"ח ע"ב] ממכה בהמה שלא חלק בין שוגג למזיד, או בעל ומתה קודם העמדה בדין, הואיל ובענן לאבי הנערה וליכא כי אם לאבי המתה, או היא מחייבי כרתות עליו כאחותו או נדה, מחייבי לאוין והתרו בו ד[ה]שתא לוקה ואין אדם לוקה ומשלם, בכל אלה פטור מקנס. והמתגרשת מהארוסין, נאנסה יש לה קנס ולעצמה, נתפתתה אין לה קנס. וגיורת ושבויה ומשוחררת שנתגיירה ונפדית ונשתחררה מב(ע)ת שלש שנים ולמטה, או היתה חייבי לאוין וכרתות ולא התרו בו דלא לוקה, או היא חייבי עשה או שנייה שאסורה מדרבנן ואפילו התרו בכל אלה משלם קנס.
<h2>דף לח.</h2>
ובכל זמן בשלשה דיינין. מצות עשה מן התורה לקנוס האונס ומפתה (עד) [על] ששכב עם נערה בתולה משקל חמשים סלעים של כסף מזקק, בין יש לה אב או אין לה, אם בא עליה כדרכה, ואין צריך התראה. ואם בעלה תוך שלש שנים, כיון שאין ביאתה ביאה, או משבגרה או בעל ממאנת ואיילונית, שוטה וחרשת [ו]מי שיצא שם רע עליה [בילדותה] והעידו שתבעה לזנות עמה ומתגרשת מן הנשואין, אפילו היא נערה בתולה, וגיורת ושבויה ומשוחררת שנתגיירו ונשתחררו ונפדו מבת שלש שנים ויום אחד ומעלה שהן כבעולות, או היא מחייבי מיתות בית דין עליו, כגון בתו וכלתו, אפילו לא התרו בו, הואיל וכל חייבי מיתות בית דין פטורים מתשלומין אפילו שוגג כדנפקא לן [ל"ח ע"ב] ממכה בהמה שלא חלק בין שוגג למזיד, או בעל ומתה קודם העמדה בדין, הואיל ובענן לאבי הנערה וליכא כי אם לאבי המתה, או היא מחייבי כרתות עליו כאחותו או נדה, מחייבי לאוין והתרו בו ד[ה]שתא לוקה ואין אדם לוקה ומשלם, בכל אלה פטור מקנס. והמתגרשת מהארוסין, נאנסה יש לה קנס ולעצמה, נתפתתה אין לה קנס. וגיורת ושבויה ומשוחררת שנתגיירה ונפדית ונשתחררה מב(ע)ת שלש שנים ולמטה, או היתה חייבי לאוין וכרתות ולא התרו בו דלא לוקה, או היא חייבי עשה או שנייה שאסורה מדרבנן ואפילו התרו בכל אלה משלם קנס.
<h2>דף לט.</h2>
מצות עשה לאונס לישא אנוסתו ולמוציא שם רע לישא אשתו וליתן קנס אם תרצה היא או אביה ויכפוהו לכך, ואפילו היא חגרת וסומא ומצורעת. ואין לה כתבה דבלאו הכי לא קלה בעיניו להוציאה, שהרי אסור לגרשה. ואם מגרשה מרצונו לעולם עובר בלאו דלא יוכל לשלחה כל ימיו, משום דנתק לעשה להחזירה, שנאמר, ולו תהיה לאשה, לא לוקה. אבל יכפוהו להחזיר, אבל אם הוא כהן שאסור בגרושה או נשאת לאחר משגרשה שאסור להחזירה אז לא הוי בעמוד והחזר, לוקה. לא רצתה היא או אביה לינשא לו נותן קנס והולך לו. היתה אסורה עליו, אפילו אסור עשה ושנייה, לא ישאנה. ולא יבא עשה דולו תהיה לאשה לדחות הלאו, כיון שאיפשר שלא תרצה היא לישב ויקיימו הלאו והעשה. נמצא בה דבר זמה משכנסה יגרשנה.
<h2>דף לט:</h2>
כל הנבעלת בשדה בחזקת אנוסה ודנין דין אונס עד יעידו עדים שברצונה נבעלת. נבעלת בעיר בחזקת מפותה עד שיעידו שבאונס נבעלה, שלקח חרב ואמר, אם תצעקי אהרגך. המפתה אין כופין אותו לכנוס אך יתן קנס וילך לו. נתרצו לכנוס יש לה כתבה כשאר בתולות ופטור מקנס. אומר ר"י, כי מאונס ומפתה למדנו שהנטען מן הפנויה מצוה לכונסה.
<h2>דף מד.</h2>
כל נערה שאין לה קנס, כמו שאבאר, הוציא עליה שם רע פטור ממלקות וק' כסף. וכן נכרית שנתגיירה ושפחה שנשתחררה פחותה מבת שלש שנים, אפילו לידתה בקדושה, פטור המוציא עליה שם רע ממלקות וקנס, שנאמר, כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, עד שתהיה הורתה ולידתה בקדושה.
<h2>דף מה.</h2>
הוציא שם רע על בוגרת, אע"פ שהעידו שזנתה תחתיו כשהיתה נערה (תחתיו) פטור ממלקות וקנס. שנאמר, והוציאו בתולי הנערה, נערה מלא דבר הכתוב. ואם היתה הדבר אמת תסקל, אע"פ שהיא בוגרת, כיון שנערה היתה בעת שזנתה.
<h2>דף מה:</h2>
המוציא שם רע על בת ישראל ונמצא הדבר שקר לוקה, שנאמר [דברים כ"ב] ויסרו אותו. ואזהרה מלא תלך רכיל [ויקרא י"ט]. ונותן לאביה משקל מאה סלעים כסף מזוקק. ואם היתה יתומה של עצמה.
<h2>דף מו.</h2>
אין דנין דין זה רק בפני הבית ובב"ד של כ"ג, שיש בדין זה דיני נפשות, שאם נמצא הדבר אמת תהרג. ומצות עשה שתשב אשת המוציא שם רע תחתיו לעולם, שנאמר, ולו תהיה לאשה, כמו האונס כמו שאבאר.
קדש נערה וגרשה וחזר וקדשה והוציא עליה שם רע והביא עדים שזנתה תחתיו בקדושין ראשונים ונמצאו זוממין, וכן אם היתה יבמתו שכנסה והוציא עליה שם רע והביא עדים שזנתה תחת קדושי אחיו ונמצאו זוממין, פטור ממלקות ומתשלומין. וכל הפטור אם רצה לגרש יגרש.
וכך הוצאת שם רע, שיבא לבית דין ויאמר, נערה זו בעלתי ולא מצאתי לה בתולים וכשבקשתי על הדבר נודע לי שזנתה אחר שארסתיה ואלה הם עדי שזנתה בפניהם. וב"ד שומעין דברי העדים [ו]חוקרין דבריהם, נמצא הדבר אמת נסקלת, ואם הביא האב עדים והזימו עידי הבעל יסקלו וילקה הוא ויתן ק' סלעים. ועל זה נאמר [דברים כ"ב] ואלה בתולי בתי, אלו העדים שיזימו עדי הבעל. חזר הבעל והביא עדים אחרים והזים עידי האב הנערה ועידי האב נסקלין. ועל זה נאמר, ואם אמת היה הדבר הזה. זה שנאמר, ופרשו השמלה, לשון כבוד שישא[ו] ויתנו (בדבר תסתר) [בסתרי הדבר]. זה שנאמר, אם אמת, תהרג כשזנתה אחר הארוסין בעדים, שנאמר, לזנות בית אביה. אבל קודם הארוסין כבר דנה תורה בה שהיא פטורה מכלום וב[ו]עלה חייב בתשלומי ממון בלבד, בין פתה בין אנס, כמו שאפרש. אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה. בעלה שלא כדרכה ואמר לא מצאתי בתולים פטור ומכין אותו מרדות. וכן אם אמר לא מצאתיה בתולה ולא אמר שזנתה תחתי, או שאמר שזנתה תחתי ולא הביא עדים אלא באו מאליהן פטור, אע"פ שהעדים נהרגין אם הוזמו.
